×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע״ד:גמרא
;?!
אָ
בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּרוּמָה וְאֵימָא בְּחָזֶה וָשׁוֹק אאֵינָהּ בְּחוֹזֶרֶת. תְּרוּמָה נָמֵי באֵינָהּ בַּחֲלָלָה חֲלָלָה לָאו זַרְעוֹ דְּאַהֲרֹן הִיא. וּמִמַּאי דְּהַאי עַד אֲשֶׁר יִטְהָר עַד דְּאִיכָּא הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ אֵימָא עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה. לָא ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּתָנָא דְּבֵי ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּזָב בַּעַל שְׁתֵּי רְאִיּוֹת וּבִמְצוֹרָע מוּסְגָּר הַכָּתוּב מְדַבֵּר דּוּמְיָא דִּטְמֵא נֶפֶשׁ מָה טְמֵא נֶפֶשׁ דְּלָאו בַּר כַּפָּרָה הוּא הָנֵי נָמֵי דְּלָאו בְּנֵי כַּפָּרָה נִינְהוּ. וְאֵימָא הָנֵי מִילֵּי דְּלָאו בַּר כַּפָּרָה אֲבָל דְּבַר כַּפָּרָה עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה. וְתוּ הָא דִּתְנַן גטָבַל וְעָלָה אוֹכֵל בַּמַּעֲשֵׂר דהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ אוֹכֵל בַּתְּרוּמָה ההֵבִיא כַּפָּרָה אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים מְנָא לַן. אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא תְּלָתָא קְרָאֵי כְּתִיבִי כְּתִיב {ויקרא כ״ב:ו׳} וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם הָא רָחַץ טָהוֹר וּכְתִיב {ויקרא כ״ב:ז׳} וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים וּכְתִיב {ויקרא י״ב:ח׳} וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה הָא כֵּיצַד כָּאן לְמַעֲשֵׂר כָּאן לִתְרוּמָה כָּאן לְקָדָשִׁים. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא מִסְתַּבְּרָא תְּרוּמָה עֲדִיפָא שֶׁכֵּן מחפ״ז. אַדְּרַבָּה מֵעֶשֶׂר עֲדִיפָא שֶׁכֵּן הֲדַ״ס טָ״ב. אפי׳אֲפִילּוּ הָכִי מִיתָה עֲדִיפָא. רָבָא אָמַר בְּלָא מִיתָה עֲדִיפָא נָמֵי לָא מָצֵית אָמְרַתְּ אָמַר קְרָא נֶפֶשׁ אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בְּכׇל נֶפֶשׁ הֱוֵי אוֹמֵר זֶה מַעֲשֵׂר. וְאַכַּתִּי הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלָאו בַּר כַּפָּרָה אֲבָל הֵיכָא דְּבַר כַּפָּרָה עַד דְּמַיְיתֵי כַּפָּרָה. אָמַר אַבָּיֵי תְּרֵי קְרָאֵי כְּתִיבִי בְּיוֹלֶדֶת כְּתִיב {ויקרא י״ב:ד׳} עַד מְלֹאת יְמֵי טׇהֳרָהּ כֵּיוָן שֶׁמָּלְאוּ יָמֶיהָ טָהֵרָה וּכְתִיב וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה הָא כֵּיצַד כָּאן לִתְרוּמָה כָּאן לְקׇדָשִׁים. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא מִסְתַּבְּרָא קֹדֶשׁ חָמוּר שֶׁכֵּן פנקעכ״ס. אַדְּרַבָּה תְּרוּמָה חֲמוּרָה שֶׁכֵּן מחפ״ז הָנָךְ נְפִישָׁן. רָבָא אָמַר בְּלָא הָנָךְ נְפִישָׁן לָא מָצֵית אָמְרַתְּ אָמַר קְרָא וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה מִכְּלָל שֶׁהִיא טְמֵאָה וְאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ בְּקָדָשִׁים אִיקְּרִי כָּאן {ויקרא ז׳:י״ט} וְהַבָּשָׂר אֲשֶׁר יִגַּע בְּכׇל טָמֵא לֹא יֵאָכֵל אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ בִּתְרוּמָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ תְּרוּמָה כְּתִיבָא הָכָא וְהָתַנְיָא {ויקרא י״ב:ב׳} דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל ואֵין לִי אֶלָּא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גִּיּוֹרֶת וְשִׁפְחָה מְשׁוּחְרֶרֶת מִנַּיִן תַּלְמוּד לוֹמַר אִשָּׁה וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ בִּתְרוּמָה גִּיּוֹרֶת וְשִׁפְחָה בְּנוֹת מֵיכַל תְּרוּמָה נִינְהוּ. אָמַר רָבָא וְלָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ערך טבל טבלא(בסוף מקואות) אין מטבילין חמין בצונן פי׳ דין מים טמאין משימין בכלי אבן שאינו מקבל טומאה ומשקען במקוה עד שיגיעו המים במי מקוה ונטהרו. טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים (יבמות עד:) אמר רבא א״ר חסדא שלשה קראי כתיבי כתיב לא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ בשרו טהור וכתיב ובא השמש וטהר וכתיב וכפר עליה הכהן וטהרה וטהרה מכלל שהיה טמאה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים. טבול יום פי׳ שהיה טמא וטבל אבל לא בא השמש עליו. טבילת אדם בשבת פלוגתא דב״ש ודב״ה (ביצה יז:) חל להיות אחר השבת בש״א מטבילין את הכל מלפני השבת ובה״א כלים מלפני השבת ואדם בשבת (בגמ׳ בסוף הלכה) תניא כל חייבי טבילות טובלים כדרכן בין בט׳ באב בין ביה״כ (נדה ל) ש״מ טבילה בזמנה מצוה ר׳ יוסי אומר כרבי יהודה דיה לטבילה באחרונ׳ ולא אמרי׳ טבילה בזמנ׳. ערך הדסטב הדסטבב(יבמות עד:) אדרבה מעשר עדיפה שכן הדסט״ב כי מעשר שני טעון הבאת מקום וידוי מעשר אסור לאונן האוכלו בטומאת עצמו נוקה וחייב בביעור והוא נוטריקון הבאה וידוי אסור טומאה ביעור.   ערך רם רםגאכסדרה רומיתא כבר פי׳ בערך אכסדרה. פ״א אע״ג דפתיחן ורויחן מן הצדדים הני אכסדרי רומיתא גבוהן פתחיהון ורמות הלכך יש להן ד׳ אמות. (עבודה זרה כד: ב״ר פרשה נה) רומי השיטה התנופפי ברוב הדריך פי׳ זה ארון שהיה מעצי שטים רומי לשון הגבהה התנופפי ל׳ הגבהה ס״א רוני ל׳ רנה המחושקה ברקמי זהב שהיה מצופה בציורין של זהב כענין וחשק אותם בדביר ארמון בהיכל. (שבת צד.) התם רוחא הוא דנקיטה להו פי׳ משום גסות הרוח הולכין עקב בצר גודל אבל אם מצטרך להם הרבה יכולין לרוץ (שבת קיג) כיון דכל יומא לא עביד הכי והאידנא עביד הכי לא מתחזי כרמות רוחא (עבודה זרה עב) והאי דלא הדרי בהו רמות רוחא הוא (שבת קי) רמות רוחא הוא דנקיטא ליה פי׳ מ״ה מותר ליטול כרבלתו שממנו אינו מסתרם אלא משום הכי אינו נזקק שוב לזווג שרמות רוחא ניטלה ממנו אבל לעולם אם היה אפילו ממילא הוה אסור והא דאמר דמעיקר שמותר הוא שכבר סרוס הוא. (נדרים יח) סתם תרומה ביהודה אסורה ובגליל מותרת פי׳ ביהודה היינו ירושלים דהויא חלקו של יהודה אסור דאיכא למימר כתרומת הלשכה נדר דלשכה הוי בארץ יהודה דהוי כדבר הנדור ובגליל מותר דאם אמר הרי עלי כתרומת הלשכה הואיל ואין בגליל לשכה אלא תרומת הגורן היינו דבר אסור שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה לפי שאינה ביניהן. (יבמות עד) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה ואמר רחמנא שלך תהא להסקה תחת תבשילך ואם היה שמן תרומה טמאה מדליקו בנר מכאן שמותר ליהנות מתרומה טמאה. ובזו ההלכה מפורש שהתרומה והבכורים שוין. דתנן התרומה והבכורים חייבין עליהן מיתה וחומש וכבר פי׳ זה המשנה בערך טען (יבמות צ) ת״ש אכל תרומה טמאה משלם חולין טהורין שלם חולין טמאין וכו׳ עד והוינן בה במזיד אמאי תשלומיו תשלומין תבוא עליו ברכה דאכל מידי דלא הוה ליה למיכל אפילו בימי טומאתו וכו׳ מכאן שאסור לכהן לאכול תרומה טמאה לעולם אפי׳ בימי טומאתו וכו׳ (גיטין נג) אי מטמא תרומ׳ משום דקא מפסיד לה לגמרי פי׳ דאסרה באכיל׳ לעולם כדאמרן אבל מטמא חולין דלא קא מפסיד לה לגמרי אימא לא פי׳ דמותרת בהנאה כדאמרן (תרומות פרק ד) רא״א תרומה עולה במאה ואחד פי׳ אם נפלה סאה אחת של תרומה בק׳ חולין לוקח מהן אחד ואומר זו היא התרומה שנפלה והשאר מותר ואם החולין פחות מק׳ אסור הכל. (חולין קיז.) תרומת הדשן ובגדי כהונה שני כתובין הבאין כאחד פירוש מדשן אפר המערכה וקומץ ממנו בקומצו ונקרא תרומת הדשן כשם שנאמר במנחה והרים ממנו בקומצו פי׳ בתורת כהנים ושמו כולו שלא יתפזר וקבלה היא שנבלע במקומו (כתובות כד) בתרומה דרבנן אכיל בתרומה דאורייתא לא תיכול פי׳ תרומת ת״ל ותרומת א״י תרומת מעשר של דמאי שחזרה למקומה כבר פי׳ בערך דמאי ובערך חזר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [אין וואסר אונטרטונקן.]
ב [איין ראבינשער צייכן.]
ג [הויך, שטאלץ.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144